החלטה בתיק בש"א 6274/04

1.         זוהי בקשה לגילוי מסמכים ספציפי, עיון במסמכים ומתן תשובות לשאלונים, שהוגשה על ידי התובעים אשר מבקשים כדלקמן:

א.      ליתן צו המחייב את נתבעים 1 ו-2 לאפשר להם לעיין במסמכים אשר פורטו בתצהירי גילוי מסמכים מטעמם.

ב.      ליתן צו המחייב את נתבעת 2 לגלות בתצהיר את כל המסמכים המפורטים בסעיף 2 למכתב ב"כ התובעים מיום 16/09/03, ולהשיב על שאלות 4-5 לשאלון.

ג.        ליתן צו המורה לנתבעים 1 ו-2 להשיב לשאלונים שנשלחו אליהם ביום 16/09/03.

התביעה העיקרית עניינה בהשבת סכומי הוצאות הפיתוח אשר שולמו ביתר. התובעים הנם 102 תושבי הישוב אליכין, שהשתתפו בפרויקט "בנה ביתך" לבניה עצמית של מגרשים בישוב.  התובעים טוענים כי נתבעת 2 גבתה מהם הוצאות פיתוח שלא כדין, כמפורט בסעיף 23 לכתב  התביעה:

  "... הנתבעים ו/או מי מביניהם הציגו בפני התובעים מצג על פיו הסכום הנגבה מהם עבור הוצאות פיתוח התשתית הממשיות נועד לביצוע עבודות הפיתוח המפורטות בנספח א' להסכם, כאשר בפועל הסתבר לתובעים כי הנתבעת 2 גבתה מהם ומיתר המשתכנים בפרוייקט סכום עתק, בניגוד למתחייב מהעלויות האמיתיות של עבודות הפיתוח והתשתית שנעשו בפרוייקט בהתאם למפורט בנספח ו', וכי בתשלומים אלה מומנו גם עבודות נוספות שאין להם ולא כלום עם עבודות הפיתוח והתשתית  המפורטות בנספח ו' להסכם".   

בדיון האחרון, ביום 06/01/05 הודיע ב"כ התובעים כי הם קיבלו את מבוקשם מנתבע 1 ואין להם כל טענות כלפיו. מכאן, שהבקשה שבפני מתייחסת לנתבעת 2 בלבד.

2.         מושכלות יסוד הן כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (רע"א 2534/02 יהודה שמשון נגד בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד נו(5) 193).  ראה: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54, 61:

" על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה מ"א 40/49 ו' כיאה ואח' נ' ל' דיאט ואח' ,11, בעמ' 162). ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד, דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור:

"'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'. הנטיה המודרנית היא לקולא דוקא..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין (1990) 406"".

ראה גם: רע"א 7705/03 בני דרור ו-3 אח' נ' גד פניני,  תק-על 2003(3), 2609 ,עמ' 2610.

גוף עסקי אשר בוחר להתקשר עם רשות ציבורית רואים אותו כיודע, וכמסכים, כי בכפוף כמובן לסייגים אשר קבועים בחוק, המידע הכרוך בהתקשרותו פתוח לעיונו של הציבור (ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של סי.פי.אם. בע"מ נ' אמיר לירן ואח', פ"ד נו(5) 817).

כידוע, סמכות בית המשפט להורות על גילוי מסמכים היא רחבה. ראה לעניין זה ספרו של כב' הנשיא א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005), בעמוד 186:

"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט, והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה".

נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בעניין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. אין להורות על גילוי מסמכים כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן וראוי בתביעה, וכאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך, או כאשר איננו רלוונטי (ראה א. גורן לעיל, בעמוד 188). כאשר מתבקש גילוי מסמכים ספציפי, כמו במקרה דנן, יש לבחון האם המסמכים רלוונטיים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת, האם זוהי דרך יעילה לבירור התביעה והאם הגילוי דרוש לשם דיון הוגן.

המסמך אותו מבקשים התובעים לגלות הוא מסמך הנוגע להוכחת ההוצאות הכספיות של החברה הנוגעות להוצאות הפיתוח, והוא רלוונטי לדיון בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. היות ובמקרה דנן מתבקש גילוי ועיון ספציפי של מאזן הפרויקט הנוכחי בלבד, ולא המאזן הכולל והנתונים הכספיים הכוללים של נתבעת 2, המתייחסים לכלל פעילותה- אין כל מניעה לגלות מסמך זה ככל שהוא מתייחס לפרויקט נשוא התובענה בלבד.

3.         בנוגע לשאלון טוענת נתבעת 2 כי היא השיבה לכל השאלות הרלבנטיות, ואין היא חייבת למסור לתובעים עם מי היא עובדת, מה הם תנאי העבודה, מה הם תקבוליה ורווחיה, מהו תקציב העבודה שאושר לה, ומה היחס בינו לבין העלויות בפועל. המחלוקת מתמקדת בשאלות 2 ו-4-7.

מחובתו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת ענייני כדי לבחון אם יש חשיבות למענה על השאלות שבמחלוקת לשם בירור העניינים השנויים במחלוקת. כידוע, מטרות השאלון הן שלוש: האחת, קבלת אינפורמציה לשם סיוע בהוכחת טענות או בסתירת עמדת היריב. השניה, לסייע בקבלת הודיות, והשלישית, לחסוך את הטרחה וההוצאות הכרוכות בחקירת עדים. השאלה הקובעת היא האם יש רלוונטיות לשאלות המופיעות בשאלון כך שהן נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת. כן יש צורך לבחון האם השאלות אינן מכבידות יתר על המידה על הצד השני.

הואיל ועתירת התובעים הנה להשבת הסכומים שגבתה מהם נתבעת 2 ביתר, וטענתם היא כי הסכומים נגבו מהם בניגוד למתחייב מהעלויות האמיתיות של עבודות הפיתוח והתשתית שנעשו בפרויקט, על נתבעת 2 להשיב על השאלות ככל שהן מתייחסות לפרויקט אליכין בלבד. השאלון שמסרו התובעים לנתבעת 2, קשור להוצאותיה של נתבעת 2 בגין עבודות הפיתוח. לתשובות על השאלות עשויה להיות רלוונטיות לתובענה שבפני, כמו גם לניהול התיק בשלב הבאת הראיות.